הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עזרן

החלטה

בפניי בקשה מטעם הנתבע להתיר לו משלוח הודעה לצד שלישי כנגד חב' אליאס ששון אלקטרוניקה בע"מ (להלן – "הצד השלישי").

התובעים נתנו הסכמתם לבקשה ואילו הצד השלישי (שקיבל זכות להגיב לבקשה בנסיבות התיק המיוחדות) התנגד לה נמרצות.

לאחר שנתתי דעתי למסמכי ולטענות ולעמדות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.

מדובר בתביעה כספית-נזיקית ע"ס 8,199 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעים בתאונה מיום 18.11.11 עם רכב עליו נהג הנתבע. במקור, הוגשה התביעה גם נגד הצד השלישי, בעילה לפיה היא הייתה בעלת הרכב המזיק "ו/או משלחתו ו/או מעסיקתו של הנתבע 1". אך, במהלך הישיבה המקדמית שנערכה בפניי ביום 27.4.14 הסכימו התובעים והצד השלישי (אז כנתבעת 2) על דחיית התביעה כנגד הצד השלישי, ללא צו להוצאות, כאשר התובעים הסבירו הסכמתם זו בכך ששוכנעו לאמץ את עמדת הצד השלישי לפיה אין בינה לבין התובעים יריבות משפטית.

בעקבות דחיית התביעה המוסכמת הנ"ל של התביעה נגד הצד השלישי, הגיש הנתבע את בקשתו שבנדון, והסביר כי לא הגיש אותה מלכתחילה, בדיוק משום שהצד השלישי היה צד ישיר לתביעה ולא ראה בכך הכרח משפטי. ניתן להטיל ספק מסוים בתחושת ביטחון זו של הנתבע 1, ולו משום שספק אם החזית המסוימת (על רבידיה וטענותיה) הקיימת בין הנתבע לבין הצד השלישי הייתה מתבררת בכל מקרה גם ביחסים שבין התובעת לבין הצד השלישי (כנתבעת 2), אך ניתן להבין את השיקול המשפטי הטקטי הזה, ולו באופן חלקי.

שיקול מכריע בהחלטתי הוא העובדה שהתובעים (באופן מפתיע אולי, נוכח עמדתם המוצהרת בישיבת יום 27.4.14 הנ"ל) הסכימו, ללא סייג, לבקשה שבנדון, והרי התובעים הם בעלי הדבר העיקריים בבקשה מעין זו.

צודק הצד השלישי בטענתו לפיה היה ראוי לנתבע לתמוך את בקשתו בתצהיר, אך אותה טענה מוחזקת גם כנגד הצד השלישי עצמו, שפטר עצמו מחובת צירוף תצהיר למרות טענות העובדה המובהקות (ויש לשער שגם שנויות במחלוקת) שהעלה בתגובתו, בדבר ידיעת הנתבע על כך שלרכב הנתבע אין ביטוח רכוש ובדבר היקף שליטת הנתבע ברכב המזיק. מכאן שמדובר במחדל משותף, שלא ראוי שיוחזק כנגד הנתבע בלבד.

זאת ועוד, מצאתי כמטרידה משהו את העובדה שהצד השלישי, בכתב הגנתו (כנתבעת 2), טען כי "הקשר היחיד לנתבעת הינו היותה הבעלים הרשום על הרכב..", תוך הסתרה, למעשה (ולמצער טשטוש), של העובדה המהותית לפיה הצד השלישי היה גם המעסיק של הנתבע, עובדה בעלת משמעות לכאורית בתביעת נזיקין שכזו (ראו סעיפי פקודת הנזיקין היוצרים יריבות בין ניזוק לבין מעסיק/משלח של המזיק הישיר).

מיותר לציין כי לצד השלישי שמורות מלוא טענותיה כנגד הנתבע, אותן תוכל להעלות כטענות הגנה במסגרת כתב הגנה מפני ההודעה לצד שלישי.

לסיכום:

הבקשה מתקבלת.

הנתבע ישלם האגרה הדרושה בתוך 7 ימים ויגיש לתיק מסמכי ההודעה לצד השלישי, ולאחר מכן ימסור אותם לצד השלישי ולתובעים.

יוזכר לכל הצדדים כי קבועה בפניי ישיבה מקדמית ביום 5.11.15 בשעה 11:30.

בהמשך ולאחר שיוגש ע"י הצד השלישי כתב הגנה, יידרשו הצדדים להגיש תצהיר עדות ראשית של כל עדיהם, נוכח המחלוקת המיוחדת בין הנתבע לבין הצד השלישי, ואף יישקל לקבוע לצדדים דיון הוכחות מיוחד תחת הישיבה המקדמית (מתוך הערכה שישיבה מקדמית קצרה לא תספיק לחקירת כל העדים הרבים יחסית).

אני קובע בפניי תזכורת פנימית ביום 30.9.14.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים + לב"כ הצד השלישי, עוה"ד קורין יום טוב, בפקס. 03-6196546.

ניתנה היום, י"ג סיוון תשע"ד, 11 יוני 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: